בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' קוזלנקו ילנה ואח'

החלטה

1.המבקש עותר למתן רשות להתגונן כנגד תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום מכח ערבותו מיום 15.05.97 ללווים פוטצ'נקו אולג וטטיאנה וקורץ ליובוב.

בכתב התביעה נטען כי נערכו שני הסכמי הלוואה, מספר 896003032 ו- 896003045 ולאחר מימוש הדירה נותרה יתרת חובה של 304,657 ₪.

מטעמי גבייה נתבע סך של 270,000 ₪ בלבד, 135,000 ₪ לכל ערב. עוד נטען כי הלווים עזבו את הארץ ולא שבו ולפיכך ניתן לפעול כנגד הערבים לפי סעיף 27 (ב) (1) לחוק הערבות. לכתב התביעה צורף הסכם הלוואה אחד בלבד בו רשומים הלווים פוטצנקו ולא צורפה כל אסמכתא לערבות להלוואה לקורץ ליובוב.

2.המבקש תמך בקשתו בתצהיר והגיש תצהיר נוסף ביום 02.05.10. הבקשה כוללת טעמים שונים למתן רשות להתגונן ולסילוק על הסף.

לטענת המבקש התביעה אינה מגלה עילה הואיל ולא פורט מועד התגבשות העילה. כן נטען כי לא התקיימו התנאים להגשת תביעה כנגד הערבים. עוד נטען להתיישנות התביעה.

לגוף התביעה נטען כי לכתב הערבות אין תוקף מחייבת , טענת "לא נעשה דבר", הואיל והמבקש עלה ארצה ב-12/96 ולא הבין את הסיכונים בחתימה על ערבות. לשיטתו התבקש לסור לבנק כדי "לאמת שרכשו דירה".

עוד נטען כי לא קיבל התראה בדבר הפרת חיובם של החייבים העיקריים.

בנוסף נטען כי המשיב העניק ללווים הלוואה שלא יכלו לעמוד בה נוכח הכנסתם ולו מסר מידע זה למבקש, היה נמנע מלחתום כערב. כן נטען כי לא הומצאו למבקש העתק בקשת המימוש של הדירה ופרטי הליך מכירתה.

בתצהיר המשלים נטען כי החייבים העיקריים הפרו את ההלוואה כבר ביום 1.01.99 ולפיכך התיישנה התביעה.

עוד נטענה טענה, אשר לא הבנתי פשרה, כי המשיב היה מנוע מלמכור הדירה כפנויה ובכך העילה נולדה בעוולת הפרת חובה חקוקה.

כן טען המבקש כי אינו מכיר את הלווה הנוספת, קורץ ליובוב, ולא הסכים לערוב להתחייבויותיה.

3.בחקירתו הקצרה של המבקש אישר המבקש כי חתם על מסמכים בשפה הרוסית שהוצגו לו (במ/2, במ/3) בעת חתימת הערבות, אולם טען כי לא הוסבר לו טיבם וחתם על כל המסמכים שניתנו לו ע"י פקידת הבנק מבלי לקרוא אותם או להבין תוכנם.

עוד אישר כי יודע הוא שהלווים, פוט'צנקו, עזבו את הארץ. המבקש לא נחקר אודות היכרותו עם ליובוב קורץ ולא הוצג לו בחקירתו הערבות עבורה.

4.למרות ההלכה בדבר המסמכים שניתן לצרף לתביעה בסדר דין מקוצר, כתב התביעה נוסח בתמציתיות יתר. לא פורט מתי החלו הפיגורים, מתי נמכרה הדירה ובאיזה סכום ומתי עזבו הלווים את הארץ. בנוסף לא צורף העתק ההלוואה עם קורץ ולא ניתן לטעון בסיכומים כי זו הועברה לאחר מכן לב"כ המבקש.

יחד עם זאת, המבקש לא הגיש בקשות נפרדות ומבוססות לסילוק על הסף ולא מצאתי בסיס לטענות הסף השונות לרבות העדר עילה או התיישנות. יובהר כי ככלל, תביעה כנגד ערב מתיישנת לאחר מתן צו למיצוי הליכים ובמקרה דנן לכל המוקדם במועד מימוש הדירה או עזיבת החייבים את הארץ.

בנוסף, אין בסיס לטענת המבקש כי לצורך יישום סעיף 27(ב)(1) לחוק הערבות נדרש המשיב לשלוח תביעה ללווה אל מחוץ לתחום המדינה. קביעה כאמור תרוקן מתוכן את הוראת חוק הערבות שתכליתה מתן זכות להיפרע מהערב במידה והחייב העיקרי יצא את הארץ ולא חובה לנהל הליכים כנגד אדם שעזב את הארץ.

5.טענת המבקש כי לא הבין טיבו של המסמך עליו חתם אינה יכולה לשמש טענת הגנה ראויה בהעדר פירוט מספק. כל שטען המבקש הינו כי חתם על מסמכים לצורך מתן אישור ללווים כי רכשו דירה.

בת"א (חי') 284/05 ruth simon נ' בנק לאומי לישראל בע"מ עמד כב' השופט עמית על טיבה של טענה מסוג "לא נעשה דבר". מי שחתם על מסמך ולא קרא אותו מנוע מלטעון את הטענה, גם אם אינו דובר השפה.

אין די כי עולה חדש יטען טענה סתמית, כי לא הבין את טיבה של הערבות וטענות כאמור יכולות להוות הגנה לכאורה רק אם מפורטות נסיבות מיוחדות וקיצוניות אשר יש בכוחן לתמוך בטענה מסוג כאמור.